טעות נפוצה היא שחוזה מתקיים רק כשהצדדים לחוזה חתמו על ההסכמות בניהם בכתב. האמת היא שלמעט מספר מאוד קטן של מקרים אין כל חובה שחוזה יהיה בכתב או דרישת חתימה. חוזה מתקיים מעצם ההצעה שהגיע מצד אחד, וקבלת ההצעה על ידי הצד השני, בין עם הדבר נעשה בכתב, עם או בלי חתימה, ואף על ידי התנהגות. יתרה מזו, יתכנו אף מקרים בהם הצדדים כמעט הגיעו להסכמה, אך בסופו של דבר צד אחד נסוג ולא חתם, או חזר בו, ולמרות זאת החוזה או חלקים ממנו תקפים. יתכנו אף מקרים בהם לא כל הפרטים הוסכמן או נכתבו, ולמרות זאת החוזה מחייב את הצדדים. 

כאמור, קיימים מקרים בודדים בהם קיימת חובת כתב, וחשוב להכירם.

כמובן, שהעלאת ההסכמות על הכתב עדיפה שכן אז קל יותר להוכיח אותן במקרה של מחלוקת, אולם ברוב המוחלט של המקרים, אין חובה שכזו.

במקרים רבים בחיי היומיום אנו נתקלים בצורך להגיע להסכמים, בין אם מסחריים, ובין אם בעלי אופי אישי ואזרחי לחלוטין, כגון חוזה שכירות דירה או משרד.  

אם הנך זקוק לחוזה מיזוג בין חברות אז אנחנו לא הכתובת. אבל אם מדובר בחוזה מסחרי או בעל אופי אישי יומיומי - אז הגעת למקום הנכון.