top of page
evidence-with-yellow-csi-marker-evidence-numbering-residental-backyard-evening-crime-scene

יסודות העבירה הפלילית

למעט שני מקרים חריגים, על מנת שתתגבש עבירה פלילית חייבים להתקיים שני יסודות: ראשית, היסוד העובדתי, כלומר מעשה (או הימנעות ממעשה המכונה בשפה משפטית מחדל) ושנית, היסוד הנפשי או מחשבה הפלילית, כלומר, מידה כזו או אחרת של מודעות למעשה. משמעות הדבר היא, שלרוב המוחלט של העבירות הפליליות, לא מספיק שהמבצע עשה מעשה אסור, אלא המבצע גם היה חייב להיות מודע לכך שהמעשה אסור. יודגש כי ישנן עבירות אשר מתגבשות רק במקרה שנגרמה תוצאה מסוימת - למשל עבירת "תקיפה הגורמת חבלה" (התוצאה היא חבלה), ולעומתן יש עבירות המתגבשות מעצם עשייתן אף אם לא נגרמה כל תוצאה בשל אותה הפעולה, כגון עבירת "תקיפה סתם" (גם אם לא נגרמה כל חבלה), או עבירת לשון הרע (גם אם לא נגרם לנשוא לשון הרע כל נזק ממשי). במקרה של עבירה תוצאתית, מעבר לשני יסודות אלו (היסוד העובדתי והיסוד הנפשי) יש להוכיח גם כי קיים קשר סיבתי בין המעשה (או המחדל) לבין התוצאה.

לגבי היסוד הנפשי, המבחן הינו מבחן סוביקטיבי - כלומר בית המשפט מנסה להבין מה הנאשם חשב. זוהי משימה לא פשוטה ובית המשפט עושה זאת על בסיס הראיות המובאות בפניו כגון עדויות של אנשים ששמעו או ראו, התכתבויות, הקלטות, מסמכים כתובים, וכדומה. חשוב להדגיש כי בניגוד לתפיסה הרווחת, הרי שברוב העבירות אין דרישה של כוונה לגרימת התוצאה, ולעיתים מספיקה רק התנהגות פזיזה שיכולה לבוא לידי ביטוי ברמה של אדישות, או קלות דעת. כלומר, במקרים רבים הטענה ש"לא התכוונתי לגרום ל…." לא תסייע לחשוד לחמוק מהעמדה לדין, ולמעט מספר עבירות שבהן נדרשת כוונה במפורש, הרי שניתן להעמיד לדין בעבירות פליליות רבות גם ללא כוונה של המבצע ומספיק שנהג בפזיזות. משמעות הדבר הוא שנאשם יכול להמצא אשם גם אם הוא לא התכוון לגרום לתוצאה מסוימת, אבל מצד שני גם לא היה לו אכפת שתיגרם התוצאה, או שחשש מהתוצאה אבל קיווה בליבו שהיא לא תתממש. מכאן גם החשיבות הרבה להיוועץ עם עורך דין פלילי טרם חקירה.

כאמור, ישנם שני סוגי עבירות בהן ניתן להעמיד לדים גם ללא מחשבה פלילית: הסוג הראשון הוא עבירות בהן נדרשת התנהגות רשלנית - כלומר אף אם למבצע לא הייתה כל מחשבה פלילית (כוונה, אדישות או קלות דעת), הרי שמספיק שלא נהג, בהתאם ליחסו לקורבן (הורה, רופא, מציל, וכו) כמצופה מ"אדם סביר" לנהוג, למשל, לא נקט באמצעי הזהירות המצופים מאדם סביר לנקוט.  ראה "רשלנות". 

החריג השני הוא סוג עבירות המכונות "עבירות אחריות קפידה", אשר בהן לא נדרשת כל מחשבה פלילית או רשלנות, אלא עצם עשיית המעשה מגבשת את העבירה - מדובר לרוב בעבירות תעבורה. ראה "עבירות אחריות קפידה".

נדגיש כי החוק מגדיר מספר מקרים בהם למרות קיום שני יסודות העבירה: המעשה והמחשבה הפלילית (המודעות) הרי שהעושה יהיה פטור מכל אחריות פלילית ולא ישא בכל עונש או סנקציה פלילית. ראה "פטור מאחריות פלילית".

bottom of page