top of page

עבירות אחריות קפידה

מרבית העבירות דורשות הוכחת יסוד נפשי כלשהו, מחשבה פלילית או רשלנות. אולם, להוכחת עבירה של אחריות קפידה ולהרשעה בה די בהוכחת היסוד העובדתי של העבירה. 

עבירה של אחריות קפידה היא עבירה שנקבע לגביה בחיקוק שהיא ״עבירה של אחריות קפידה״ או שהיא ״אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות״. בנוסף,במצב שבו העבירה נחקקה לפני תיקון 39 לחוק (משנת 1994) ונקבע בפסיקה לגבי אותה עבירה או לגבי עבירה מסוג דומה שמדובר בעבירת אחריות קפידה. 

על מנת שנאשם לא ישא באחריות בגין עבירה של אחריות קפידה עליו הראיה להוכיח כי פעל ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל מה שניתן כדי למנוע את העבירה. זאת אומרת שנטל ההוכחה מתהפך: כלומר התביעה אינה צריכה להוכיח כי מבצע העבירה היה מודע למעשיו או התרשל אלא הנאשם צריך להוכיח שעשה הכל כדי להמנע מביצוע העבירה.  
יודגש שעל מי נטל הראיה (התביעה או הנאשם) הוא פקטור מאוד משמעותי היעולת להביא להרשעתו של אדם. 

עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להטיל עונש מאסר על עבירה של אחריות קפידה רק אם התביעה הוכיחה כי מבצע העבירה פעל במחשבה פלילית או ברשלנות (כלומר בשביל להביא לעונש מאסר (בניגוד לעונשים שאנים כוללים מאסר), נטל ההוכחה הוא על התביעה ולא על הנאשם). 

 

עבירות של אחריות קפידה הינם עבירות שבהם האדם הסביר היה נוהג בקפדנות יתרה, ומגלה בהם רמת זהירות גבוהה, לרוב הם יהיו עבירות שבהן לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות בקלות, כמו למשל, נהיגה בשעות החושך ללא הפעלת פנסי הרכב, נהיגה בלי אורות תקינים, אי תשלום שכר מינימום, הפעלת מקור קרינה ללא היתר, וכדומה.

bottom of page