מבוא

אמנם ביצוע עבירה פלילית מחייב בדרך כלל קיום יסוד עובדתי (מעשה או מחדל) ויסוד נפשי (מחשבה פלילית או רשלנות), אך החוק מכיר במספר מצבים בהם אדם לא יישא באחריות פלילית, גם אם ביצע מעשה העונה להגדרת עבירה. מצבים אלה, המכונים "סייגים לאחריות פלילית", נועדו להגן על ערכים חברתיים חשובים ולמנוע ענישה במקרים בהם אין הצדקה מוסרית או משפטית להטלת אחריות פלילית.

​

סייגים לאחריות פלילית

גיל

מתחת לגיל 12: ילדים מתחת לגיל 12 אינם נושאים באחריות פלילית כלל. זוהי הגנה חלוטה ומוחלטת, שאינה ניתנת לסתירה.​

שכרות

שכרות לא רצונית: כאשר אדם היה במצב של שכרות כתוצאה מצריכת אלכוהול או סמים שלא מרצונו או שלא בידיעתו, הוא עשוי להיות פטור מאחריות פלילית.

​​

אי שפיות הדעת

הפרעה נפשית חמורה: אדם הסובל מהפרעה נפשית חמורה או מליקוי שכלי חמור, אשר פגעו ביכולתו להבין את הפסול במעשיו או להימנע מביצועם, עשוי ליהנות מסייג אי שפיות הדעת. במקרים אלה, בית המשפט מחויב לזכות את הנאשם באופן מלא.​

הגנה עצמית

הגנה מפני תקיפה: אדם שפעל מתוך הגנה עצמית, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין, ונשקפה מהתקיפה סכנה מוחשית לחייו, חירותו, גופו או רכושו (או של אדם אחר), לא יישא באחריות פלילית.

​​

סייגים נוספים

קיימים סייגים נוספים לאחריות פלילית, כגון:

• הגנת הצורך: כאשר אדם ביצע עבירה כדי למנוע סכנה חמורה וממשית לחייו, לחירותו, לגופו או לרכושו (או של אדם אחר), והוא לא יכול היה למנוע את הסכנה בדרך אחרת.

• צידוק: כאשר המעשה היה מוצדק בנסיבות העניין, כגון כאשר שוטר משתמש בכוח סביר במסגרת מילוי תפקידו.

• טעות במצב דברים: כאשר אדם טעה טעות כנה באשר לנסיבות העניין, והטעות הייתה סבירה בנסיבות העניין.

​​

חשיבות הייעוץ המשפטי

חשוב לציין כי כל מקרה לגופו, והאם יינתן פטור מאחריות פלילית תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה ובפרשנות החוק והפסיקה הרלוונטיים. לכן, בכל מקרה של חשד לביצוע עבירה פלילית, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה הספציפי, להעריך את הסיכויים והסיכונים, ולייעץ לנאשם על האסטרטגיה המשפטית המתאימה ביותר.