תקיפה - מהי?
במסגרת מערכת המשפט הישראלית, תקיפה נחשבת לעוולה חמורה, אשר עלולה להוביל לפגיעה גופנית, נפשית ואף מוסרית בנפגע. סעיף 23 לפקודת הנזיקין מגדיר במפורש מהי תקיפה, ומרחיב את ההגדרה לא רק לשימוש בכוח פיזי נגד גוף האדם, אלא גם לאיומים וניסיונות להשתמש בכוח. הפקודה מסבירה כי שימוש בכוח יכול להיות גם באמצעות חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר אחר שנועד להזיק.
ההגדרה הרחבה של תקיפה מאפשרת להבין כי המערכת המשפטית מכירה בכך שפגיעה באדם יכולה להיעשות בדרכים שונות ומתוחכמות, לא רק באמצעות מגע פיזי ישיר. איומים, הזזה, או שימוש בחומרים כימיים, כולם נחשבים לפגיעה אם הם מבוצעים בלא הסכמת המותקף או אם הם מביאים לנזק גופני או נפשי.
שימוש בעוולת התקיפה במקרה של איומים
פסקי הדין השונים בישראל ממחישים כיצד איומים לפגוע בגוף התובע עונים להגדרת עוולת התקיפה. כך למשל בת"א (שלום ת"א) 31693-05-16 פלונית נ' פלוני (נבו 02.04.2023) הנתבע, שאיים לפגוע בתובע, נמצא אשם בעוולת תקיפה, אף על פי שלא בוצעה פגיעה פיזית ממשית.
העובדה שהאיומים נתפסו כמספיקים להוביל לחשש ממשי של פגיעה גופנית, הביאה להחלטה לפסוק פיצויים בסך 7,500 ש"ח. זוהי דוגמא אחת מיני רבות לאופן שבו המערכת המשפטית יכולה להעניק הגנה ופיצוי לנפגעים, אף במקרים שלא נלווה מגע פיסי לתקיפה.
אי התלות בין ההליך הפלילי להליך האזרחי
ראוי לציין שגם אם האדם שאיים לא הורשע במסגרת הליך, ואם הורשע גם אם לא הורשע בעבירת איומים, יכול להיות שנסיבות המקרה עשויות לזכות את התובע לפיצויים במקרה של תקיפה. כך למשל, גם אם התיק נסגר במשטרה מחוסר ראיות או מכל סיבה אחרת, הזכות לתבוע פיצוי בבית המשפט עדיין קיימת.
סיכום
אם אתה מחפש ייעוץ משפטי בנושא זה או נושאים אחרים, אל תהסס לפנות אלינו. משרדנו מתמחה בתביעות נזיקין ובהגנה על זכויות פרטים ועסקים. אנו כאן כדי לעזור לך להשיג את הפיצויים שמגיעים לך.
לפרטים נוספים ולייעוץ משפטי, אנא פנה אלינו לשיחת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות.
コメント