במערכת המשפט הישראלית, הגנה על זכויות הנאשם מהווה ערך מרכזי, שמטרתו לשמור על הגינות ההליך ועל עקרונות המשפט הצודק. אחת הסוגיות המורכבות בהקשר זה היא קבילות של ראיות נגזרות, במיוחד כאשר הן התקבלו לאחר שהופעלו אמצעים פסולים נגד הנאשם. השאלה המרכזית היא היכן נמצא הגבול בין הצורך לחקור ולהביא לדין את האשמים לבין הכרח לשמור על זכויות הפרט. איך ומתי בתי משפט נוקטים בפסילת ראיות שהושגו בדרך לא חוקית? זו השאלה שננסה לענות עליה במסגרת המאמר.
הדינמיקה בין זכויות הנאשם לבין צורך החקירה
נקודת המוצא היא שהודאה שנגבתה מהנאשם בחקירה, לאחר שהופעלו נגד נאשם אמצעים פסולים, לא תהיה קבילה. זו קביעה חשובה המשקפת את העקרון לפיו זכויות הנאשם מהוות ערך עליון, אשר גם במצבי לחץ חקירתיים, חשיבותן אינה פוחתת.
עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר כי לא כל ההודאות שהתקבלו לאחר האמצעים המיוחדים פסולות בהכרח. הפרשנות הזו מצביעה על גישה מורכבת יותר לסוגיית קבילות הראיות, שאינה מתייחסת לראיות נגזרות בבלוק אחיד, אלא מתירה שיקול דעת משפטי בהתאם לנסיבות המקרה אם ואלו ראיות נגזרות או עוקבות יש לפסול ואילו לא.
דוקטרינת "פירות העץ המורעל" והגישה הישראלית
ההבדל המשמעותי בין המשפט הישראלי לבין מערכות משפט אחרות בולט בהקשר זה. בעוד שדוקטרינת "פירות העץ המורעל" תוביל לפסילה של כל ראיה המתקבלת כתוצאה מהפרת זכות חוקתית, בישראל ניתן לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את קבילותה של ראיה, אף אם היא הראיה הראשונה התקבלה באופן פסול. בקצרה נאמר שבישראל בית המשפט יבחן את מידת אי החוקיות, את חומרת העבירה, את ההכרחיות של הראיה לצורך ההוכחה, את מידת הפגיעה בזכות הנאשם להתגונן וכיו"ב.
המשמעות הפרקטית של גישת בתי המשפט בישראל על זכויות חשודים ונאשמים
מלאכת הזיהוי של פגיעה בזכויות חשודים ונאשמים היא מורכבת בלאו הכי. אם לא די בכך, הגישה הישראלית מובילה להכבדה נוספת, ומורכבות גדולה יותר בניתוח השאלה האם הראיה הראשונית פסולה, ואם היא פסולה האם בנסיבות המקרה הקונקרטיות הראיות שנגזרות ממנה פסולות. כל אלו מחייבים את הנאשמים והחשודים להסתייע בייעוץ משפטי מקצועי.
לפרטים נוספים וייעוץ משפטי, אנו זמינים במשרדנו. אל תהססו לפנות אלינו לקבלת מידע מקצועי ומותאם אישית למצבכם בטלפון 073-3746666
-
Comments