top of page

הגשתם בקשה להישפט במקום לשלם את הקנס: אתם חשופים לעונש חמור יותר

עודכן: 6 במרץ




בית משפט ברקע ולפניו נראה רמזור ירוק


קיבלתם דו"ח תנועה ובו דרישה לתשלום קנס? יש לכם זכות להישפט. אבל, דעו לכם שבית משפט יכול להחמיר בעונש אם תעשו כן.


סמכות בית המשפט להחמיר בעונש על הקנס הקבוע בעבירה מסוג "ברירת משפט"

בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 6242/23 אברהים הכרי נ' מדינת ישראל (רע"פ הכרי) לבית משפט יש סמכות "...לגזור... [את] העונש הראוי בנסיבות העושה והמעשה, וזאת גם אם עונש הקנס הראוי עולה בצורה משמעותית על הסכום הקבוע בצד העבירה במסגרת הודעת קנס."

באותו מקרה, בית משפט לתעבורה הטיל עונש של 750 ש"ח כשהעונש הקבוע בהודעת תשלום קנס הוא 250 ש"ח על עבירה דומה.

דוגמאות לסיבות שמצדיקות החמרה בעונש:

ברע"פ הכרי שצוין לעיל בית המשפט לתעבורה הסתמך על שניים:

  1. עברו התעבורתי של הנאשם שכלל 3 עבירות, ביניהן 2 דומות.

  2. הנאשם לא הודה בהזדמנות הראשונה ולא נטל אחריות.

חשיבות הנמקה בקביעת העונש

לבתי המשפט בישראל יש אינטרס מובהק בכך שהליכים יסתיימו במהרה. עבירות תעבורה נחשבות עבירות קלות והסטיגמה בצידן נמוכה. על פניו לבתי המשפט יש אינטרס ברור בהחמרת הענישה על מנת שנהגים לא יציפו את בית המשפט בבקשות ביחס לעבירות קלות. בפשטות בית המשפט העליון הבהיר שהוא לא אוהב את ההחמרה בענישה ולכן קבע מספר כללים על מנת להפחית את הכלי של החמרת העונש כאמצעי הרתעתי כנגד נהגים.


בית המשפט העליון ברע"פ הכרי הבהיר שבתי המשפט צריכים לנמק היטב את גזר הדין שלהם. השופט כבוב קבע:

"...יוער כי בשים לב לחשש מפני ׳ענישה׳ בשל הבחירה להישפט ובפרט מפני אפקט מצנן ממימוש זכות הגישה לערכאות תוך פגיעה בזכות להליך הוגן – ישנה חשיבות יתרה להנמקה השיפוטית; שהרי כך יובטח שעונש הקנס שנקבע אכן מושתת על אדנים עִנְיָינִיִּים, ולא כמעין ׳סנקציה׳ על בחירתו של נאשם להישפט."

מה מעמדו של גובה הקנס במסגרת גז"ד:

נקודת המוצא היא שעונש הקנס הקבוע לצד העבירה הוא עונש המינימום שיוטל על נאשם במקרה ויורשע אם בחר להישפט.

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 קובע בין היתר שהעונש לא יפחת מעונש הקנס הקבוע בצד העבירה אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות.

אז למה כדאי להגיש בקשה להישפט בכל זאת:

בקשה להישפט יכולה להוביל להקלה בעונש, או להסרת האישומים כליל. הנה כמה דוגמאות:

  1. התיישנות - אם הגשתם בקשה להישפט ולא נשלחה לכם הזמנה למשפט תוך שנה (ובחלק מהעבירות תוך תקופה קצרה יותר) אז העבירה תתיישן.

  2. פוטנציאל זיכוי - כמו בהליך פלילי גם במשפט תעבורה הרף הנדרש להוכחה הוא מעבר לכל ספק סביר. זהו רף שלא כל כך פשוט להוכיח. לכן, תמיד קיים סיכוי שעו"ד מטעמכם יצליח לעורר ספק סביר ביחס לשאלה אם ביצעתם את העבירה.

  3. הסדר מקל - בקשה להישפט יכולה ליצור את התנאים להסדר מקל. כאמור, בתי המשפט עמוסים לעייפה, ואין אינטרס לבתי המשפט ולתביעה כאחד לנהל הליך ארוך ומייגע. המצב הזה פותח דלת להגעה להסדר מקל שיכלול הסכמה לעניין העונש, שינוי סעיף העבירה לסעיף קל יותר, בדרך כלל עם פחות נקודות או ללא נקודות כלל וכיו"ב.

  4. נסיבות מיוחדות - כפי שהזכרנו, סעיף 230 מקנה לבית משפט סמכות להקל בעונש אם מתקיימות נסיבות מיוחדות. בתי משפט יכולים להקל בעונש במקרים כאלו ולהשית עונשים קטנים מאוד ביחס לעונש המקורי.

סיכום:

לסיכום, בית המשפט העליון העלה חשש מפני החמרת יתר בענישה בגין עצם הרצון של נהגים להישפט. יצירת אותו אפקט מצנן עשויה לפגוע בזכויות נאשמים להגן על עצמם ובזכות הגישה לערכאות, זכות שהוכרה בעבר כזכות יסוד על חוקתית. חשוב לזכור שבהחלטה אם להישפט גלום סיכון מסוים ורצוי להתייעץ עם עו"ד בנושא.

רוצים לספר לנו על הנסיבות המיוחדות שלכם?

הצוות במשרדנו בעל ניסיון רב בתחום הפלילי והתעבורתי. התקשרו אלינו לטלפון 073-3746666 או השאירו פרטים באתר ונחזור אליכם בהקדם.



Komentarze


bottom of page