מהם מכתבי יידוע במסגרת ההליך הפלילי ומה המשמעות המשפטית שלהם עבור חשודים

מכתבי יידוע הם חלק מהאמצעים שהחוק הישראלי מקנה לחשודים במהלך ההליך הפלילי המתנהל בעניינם. תפקידם הוא ליידע חשודים בנוגע לשלבים השונים בו הם מצויים בהליך הפלילי.

החקירה המשטרתית וחובת היידוע:

ככלל חקירה משטרתית מתחילה בהגשת תלונה. לאחר הגשת התלונה המשטרה חוקרת את החשדות בתיק. יש מקרים בהם המשטרה תחליט שלא לחקור כלל, או שתחליט לחקור ותגנוז את התיק על דעת עצמה. אולם, יהיו מקרים בהם המשטרה תהיה מחויבת להעביר החומרים לרשות התובעת (תהיה זו חטיבת התביעות המשטרתית, הפרקליטות הפלילית או גוף אחר האמון על החלטה אם להגיש כתב אישום). מכתבי השימוע באים לידי ביטוי באחד משני מקרים:

1. כשהמשטרה מעבירה את חומר החקירה לתביעה. אז התביעה מחויבת על פי חוק להעביר מכתב יידוע בו היא מציינת שחומר החקירה הועבר לתביעה מהמשטרה.

2. במקרים המנויים בחוק התביעה מחויבת ליידע את החשוד כי כתב אישום הולך להיות מוגש בעניינו ולתת לו הזדמנות להעלות את טענותיו במטרה לשכנע את התביעה לחזור בה מהחלטתה להגיש כתב אישום.

התביעה מחויבת ליידע חשודים (למעט בחריגים מסוימים) בדבר מצבם באמצעות מכתבים המכונים: מכתב יידוע ראשון ומכתב יידוע שני.

מכתב יידוע ראשון:

מכתב יידוע ראשון כאמור מופנה לחשוד על מנת שיידע שחומר החקירה בעניינו הועבר לתביעה. התביעה לא מפרטת מה המלצת המשטרה, מה הסיכויים שיוגש כתב אישום או כיו"ב. מדובר במכתב פורמלי בלבד שרק מעדכן את החשוד בנוגע לסטטוס הטיפול בתיק. חשוב לציין שלמרות שהתיק בשלב הזה לא מלמד על עתידו של התיק הוא נותן אינדיקציה לכך שיש סיכוי גבוה יותר שהתיק יבשיל לכדי כתב אישום. בנסיבות אלו, כדאי כבר להצטייד בעורך דין על מנת שיוכל לסייע לחשוד להבין מה ניתן לעשות בהינתן הנסיבות הקונקרטיות של החשוד.

מכתב יידוע שני:

המכתב היידוע השני נשלח לחשוד לאחר שהתביעה הגיע למסקנה שיש מספיק ראיות נגד החשוד ושיש אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין. המכתב יפרט בדרך כלל את העבירות המיוחסות לחשוד ולפעמים יתאר גם את העובדות המקימות את העבירות המיוחסות. החשוד יוזמן להגיש בקשה לערוך הליכי שימוע. במסגרת הליכי השימוע תנתן לחשוד הזכות לעיין בחומרי החקירה באופן כזה או אחר. חשוד לא ינצל את זכותו להגיש התנגדות להגשת כתב אישום במסגרת הליכי השימוע חשוף להגשת כתב אישום נגדו בתוך שלושים ימים מיום קבלת המכתב. להליך השימוע יכולות להיות משמעויות ראייתיות מרחיקות לכת מבחינה ראייתית ולכן רצוי מאוד להצטייד בעורך דין במסגרת הליכי השימוע. אם אמרנו שמכתב יידוע ראשון מאותת לחשוד שהוא נמצא בסיכון מסוים אך לא מעיד באופן חד משמעי על הכיוון הולך ההליך, מכתב יידוע שני מתריע באופן ברור וחד משמעי שהוחלט כבר להגיש נגד החשוד כתב אישום וכל שנותר הוא לתת הזדמנות אחרונה לחשוד לשכנע את התביעה לסגת מהחלטתה.

לסיום:

אמרנו שמכתב יידוע ראשון מתריע בפני החשוד שחומרי החקירה הועברו ליחידה התובעת. הוא לא מלמד בהכרח על הסיכויים שיוגש כתב אישום, אך יש בו לאותת לחשוד שהוא נמצא בסיכון משפטי. מכתב יידוע שני לעומת זאת מעיד כי התביעה כבר החליטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.

משרדנו מורכב מוערכי דין יוצאי הפרקליטות הפלילית. ככאלו, יש לנו ניסיון רב עם ההליכים המשפטיים ויודעים לזהות כשלים ופערים בהתנהלות המשטרה או בהתנהלות התביעה. רוצים לספר לנו על נסיבות המקרה המיוחדות שלכם? אל תהססו לפנות אלינו:

• טלפון: 073-3746666

• דוא"ל: info@haplilistim.com